לו פגשתיך היפה בחלומי בניתי ביתי בצל אשוח לא הייתי מתעורר בעולמי מתחת עלי הרוח. לו ידעתי את הדרך הייתי עובר שנים דרך אל הפלך לעץ דעת אורך ימים אל נווי אשובה מצות נפש עד כלותה ביודעי כי שוב הנחש אותך פיתה. חוה לשווא אמתין לך העצים השילו עלעלים רק הד מהר קורא לך השביל כוסה עלים, חוה לשווא אמתין לך העצים הפשילו שרוולים שם הד מהר קורא לך השביל כוסה עלים. וגם מאורו היפה של שימשי הוטלתי כצלו של ירח בניתי ביתי תחת צל קורתי שנפל ואני קרח. לו ידעתי את הדרך הייתי ויהי מה יוצא ומספר איך עצוב בלי הנשמה אל גני אשובה אל הארץ ומלואה ביודעי כי שוב הנחש אתך פיתה. חוה עכשיו אמתין לך, העלים נשרו חלפו זמנים רק הד מהר קורא לך, עם קול פעמונים. חוה לכן אמתין לך, העלים נשרו בשביל פרחים שם הד מהר קורא לך, עם פרי עץ החיים.